מה זה ערר על מעצר?

כל החלטה בעניין מעצר, שחרור או תנאי שחרור ניתנת לערר לבית המשפט שמעל: מבית משפט השלום לבית המשפט המחוזי, ומהמחוזי לבית המשפט העליון. גם הנאשם וגם התביעה רשאים לערור. המועד: 30 יום מההחלטה (סעיף 53 לחוק המעצרים). הערר נדון לרוב בפני שופט אחד, במהירות, על בסיס הפרוטוקול והטענות.

ערר אינו הכלי היחיד. כשיש עובדות חדשות, שינוי נסיבות או זמן רב שעבר מאז ההחלטה, הדרך היא בקשה לעיון חוזר באותה ערכאה (סעיף 52). ערר מתאים כשהטענה היא שההחלטה שגויה כפי שהיא; עיון חוזר מתאים כשהתמונה השתנתה. לפעמים עושים את שניהם, בזה אחר זה.

על מה טוענים: שאין חשד סביר או ראיות לכאורה, שאין עילת מעצר, שהשופט לא בחן חלופה כנדרש, או שהתנאים שנקבעו חמורים מהצורך. גם חומר חסוי שראה השופט הראשון עומד לעיון השופט שדן בערר.

מה עורך דין עושה: קורא את הפרוטוקול וההחלטה, מחליט בין ערר לעיון חוזר, מגיש הודעת ערר מנומקת במועד, ומופיע בדיון. ערר שמוגש מהר יכול לקצר מעצר בימים, ולפעמים לבטל אותו.

מקור בחוק: חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ״ו-1996, סעיפים 52 ו-53