חייל בחקירת מצ״ח, במעצר או בבית דין צבאי? יש לו זכויות, ויש לו סנגור.

1. 1לחייל: אל תענו למצ״ח לפני שהתייעצתםזכותכם להיוועץ בעורך דין לפני החקירה, ולשתוק. חוקר מצ״ח יציע ״לסיים מהר״. אמרו שאתם מבקשים סנגור, ובקשו להתקשר. לא לחתום על ויתור בלילה, לא על הודעה שלא קראתם.
2. 2להורים: בררו איפה הוא, ואיזה מעצרמעצר פתוח (בבסיס, בפיקוח) או מעצר סגור (בבסיס כליאה). מעצר של קצין שיפוט מוגבל ל-48 שעות, ושל מצ״ח ל-48 שעות, ואחר כך רק שופט צבאי. דרשו לדעת מי הורה על המעצר ועד מתי.
3. 3אל תמחקו ואל תתאמוהודעות, תמונות, סרטונים. מחיקה אחרי שנודע על חקירה היא שיבוש ועילה למעצר. שיחה עם חיילים אחרים ״כדי להבין מה קרה״ היא תיאום גרסאות. רק השיחה עם עורך דין חסויה.
4. 4נפקדות: חוזרים בעצמכם, ומיוצגיםמי שנתפס, נעצר. מי שחוזר מרצונו, עם סנגור ועם מסמכים על הסיבה, מגיע לדיון במצב אחר. בתי הדין הצבאיים פסקו שבזמן מלחמה עילות המעצר מתחזקות, ולכן אופן החזרה חשוב מתמיד.
5. 5בדיקת סמים: אל תסרבוסירוב לבדיקת סמים הוא עבירה בפני עצמה, עד שנתיים מאסר (סעיף 127א). עדיף בדיקה ושתיקה מסירוב. מה אומרים אחרי התוצאה, זה כבר עם עורך דין.
6. 6דין משמעתי: אל תודו במה שלא עשיתםמול קצין שיפוט בכיר זכותכם לדרוש להישפט בבית דין צבאי במקום (סעיף 149). לפעמים זה נכון, לפעמים לא: דין משמעתי לא יוצר רישום פלילי, בית דין כן. מחליטים לפני ההקראה, לא אחרי.
7. 7אל תפרסמו, ואל תצלמופוסט של ההורים, סרטון מהבסיס, שיחה עם כתב. כל אלה יכולים להפוך לראיה או לעבירה נוספת (הפרת פקודות קבע, סעיף 133). ההודעה כלפי חוץ, אם בכלל, נכתבת עם עורך הדין.

אלה כללים כלליים. בשיחה הראשונה בודקים מה העבירה, מי חוקר, ואיזה מסלול משרת את החייל.

1. 1סנגור, מהחקירהחייל רשאי להיות מיוצג בסנגור צבאי חינם, שממונה על ידי הסנגור הצבאי הראשי לפי בקשה, או בעורך דין אזרחי. בשלב החקירה והמעצר נדרשת הסמכה בלתי מוגבלת לייצוג בבתי הדין הצבאיים. זכות ההיוועצות לפני החקירה: הלכת יששכרוב.חוק השיפוט הצבאי, סעיפים 316 עד 318; ע״פ 5121/98
2. 2שעון המעצרקצין שיפוט: עד 48 שעות (96 מטעמים מבצעיים, בנימוקים כתובים). מצ״ח: 48 שעות, ועד 72 בפשע באישור תובע. אחר כך שופט צבאי: עד 30 יום במצטבר, ומעבר לכך הארכות של 15 יום בהוראת הפצ״ר. אחרי כתב אישום: 75 יום בלי כתב אישום, 30 יום עד תחילת המשפט, תשעה חודשים עד הכרעה.חוק השיפוט הצבאי, סעיפים 234, 237א, 240, 241 ו-243ב
3. 3מעצר פתוח במקום סגורבית הדין רשאי להורות על מעצר פתוח, ביחידה ובפיקוח, במקום מעצר סגור. על כל החלטת מעצר יש ערר לבית הדין הצבאי לערעורים, בפני שופט יחיד.חוק השיפוט הצבאי, סעיפים 240(ד) ו-244
4. 4גבולות הדין המשמעתיקצין שיפוט זוטר: עד שבעה ימי מחבוש או ריתוק, קנס, נזיפה. קצין שיפוט בכיר: עד 35 ימי מחבוש, הורדה בדרגה אחת (עד סמ״ר), קנס. דיני הראיות לא חלים. ערר תוך שלושה ימים. הפצ״ר רשאי לבטל או להמיר. הרשעה משמעתית אינה נרשמת במרשם הפלילי.חוק השיפוט הצבאי, סעיפים 152, 153, 161, 163 ו-168
5. 5הזכות לדרוש בית דיןחייל שמובא לדין משמעתי בפני קצין שיפוט בכיר רשאי לדרוש להישפט בבית דין צבאי. התובע רשאי להחזיר את התיק לדין משמעתי אחרי טיעון בכתב. דין משמעתי חל רק על עבירות צבאיות שעונשן עד שלוש שנים.חוק השיפוט הצבאי, סעיפים 136, 149 ו-151
6. 6הרישום הפליליהרשעה בבית דין צבאי נרשמת במרשם הפלילי כמו הרשעה אזרחית. אבל: הרשעה בעוון בלי מאסר בפועל, או עד חודשיים (ארבעה בעבודה צבאית), מוגבלת למסירה לגופים ספורים ונמחקת אחרי חמש שנים. נפקדות עד שלושה חודשי מאסר: מוגבלת. עבירות מהתוספת השנייה: אין רישום כלל.חוק השיפוט הצבאי, סעיף 404א; חוק המידע הפלילי ותקנת השבים, סעיף 8
7. 7אחרי השחרורעל עבירה בשירות אפשר להעמיד לדין גם אחרי השחרור, אבל כתב אישום חייב להיות מוגש תוך 180 יום מהשחרור, ותוך שנה בעבירות חמורות יותר. על עריקה ועל עבירות מסוימות אין מגבלה. היועץ המשפטי לממשלה רשאי להעביר עבירה לא צבאית לבית משפט אזרחי.חוק השיפוט הצבאי, סעיפים 6, 11 ו-14
8. 8ערעורערעור לבית הדין הצבאי לערעורים תוך 15 יום. לבית המשפט העליון רק ברשות, בשאלה משפטית חשובה, עם עורך דין. גם התביעה רשאית לערער.חוק השיפוט הצבאי, סעיפים 418, 424 ו-440ט

העונשים המרביים: עריקה 7 שנים (10 בפעילות מבצעית, סעיף 92). נפקדות 3 שנים (סעיף 94). סירוב פקודה 3 שנים, 15 בקרב (סעיף 122). הוצאת נשק 15 שנה (סעיף 78). אי שמירה על נשק 3 שנים (סעיף 80). גילוי מידע 5 שנים (סעיף 57). מילואימניק שלא התייצב: שנתיים (חוק שירות המילואים, סעיף 26).

• בשיחה הראשונהמאתרים איפה החייל, מי חוקר ומי הורה על המעצר, מדברים איתו לפני החקירה, ומסבירים להורים מה קורה בשפה פשוטה. זמינים גם בלילה, כי מצ״ח עובדת בלילה.
• בדיוני המעצרמייצגים בבתי הדין הצבאיים המחוזיים ובבית הדין לערעורים. טוענים למעצר פתוח, לשחרור בתנאים, ולחלופות שמתאימות לחייל ולמשפחה.
• בבחירת המסלולפונים לתביעה הצבאית לפני ההחלטה: סגירה, דין משמעתי או הליך שילוב. כשיש דין משמעתי, מחליטים יחד אם לדרוש בית דין, ומגישים ערר כשצריך.
• בבית הדין ואחריוהסדר או הוכחות, טיעון לעונש עם עין על סף הרישום, ערעור. ואחר כך: המשך השירות, השחרור, והרישום. ייצוג בכל בתי הדין הצבאיים בארץ.

שכר הטרחה נקבע מראש, בכתב, לפי השלב. יש גם סנגוריה צבאית חינם, ונסביר ביושר מה ההבדל.